פילים שילדים מרטיבים: לקות תחבירית אצל ילדים

לקות תחבירית היא לקות שפתית שלא מדברים עליה מספיק, וחבל. לקות תחבירית מאובחנת רק לעיתים רחוקות, אף שהיא יחסית נפוצה. הרבה מהילדים שיצא לי לפגוש הגיעו על רקע של קשיים אחרים. לרובם המוחלט הייתה גם לקות תחבירית אף שלא אובחנו כך קודם.

משפטים מורכבים תחבירית

כדי להבין משפטים, אנו צריכים להבין את התחביר שלהם. לאותן מילים בסדר שונה יש משמעות שונה. ילדים עם לקות תחבירית לא מסוגלים להבין משפטים שבהם סדר המילים שונה מהסדר הבסיסי. למשל אם נשווה את המשפטים:
(1) את הפיל הזה הילד הרטיב.
(2) הפיל הזה הרטיב את הילד.
המילים זהות בשני המשפטים, אך המשמעות שונה. לא מספיק לנו להבין את המילים שמרכיבות כל משפט. כדי להבין את המשפט, צריך גם להבין מה התפקיד של כל משתתף בסצינה המתוארת: האם הוא בתפקיד מבצע הפעולה (המרטיב) או בתפקיד מקבל הפעולה (המורטב). בעברית יש סדר מילים בסיסי של נושא (מבצע הפעולה), פועל ומושא (מקבל הפעולה). במשפטים עם תנועה תחבירית המילים זזות ממקומן הבסיסי ומשנות את סידרן. למי שלא עוסק בבלשנות זה יכול להישמע טיפה מוזר, למה לשנות את סדר המילים במשפט? אבל זה דבר די נפוץ. אם תנתחו משפטים שאתם קוראים ביומיום תגלו שהרבה בהם נגזרים מתנועה כזאת. גם בספרי ילדים מופיעים משפטים מהסוג הזה בתדירות גבוהה מאוד.

ילדים ללא לקות תחבירית לומדים להבין ולהפיק משפטים עם תנועה תחבירית בהדרגה עד שליטה כמעט מוחלטת בסביבות גיל 8. לילדים עם לקות תחבירית יש קושי להבין משפטים שיש בהם תנועה תחבירית. עיקר הקושי שלהם הוא במשפטים בהם יש תנועה חוצה, ובה הסדר של המשתתפים בסצינה שונה מסדר המילים הבסיסי: המושא מופיע לפני הנושא, והפועל מופיע בסוף (כמו במשפט (1)). לקות זו משפיעה על הבנה (הן בקריאה והן בשמיעה) והפקה (דיבור וכתיבה) של משפטים אלה. ילדים עם לקות תחבירית לא יצליחו להבין ולא יצליחו לכתוב או להגיד משפטים כאלה. יכול להיות שיהיה להם קושי בהבנת הנקרא, הבנת הוראות, בעיות מילוליות בחשבון ועוד. קשיים אלה יכולים להיות מפורשים בטעות כהפרעת קשב או בעיה אחרת.

איך מטפלים בלקות תחבירית?

הדרך לטפל בלקות תחבירית היא ללמד באופן ישיר את מה שילדים ללא לקות לומדים באופן עקיף. בטיפול נשענים על הידע הקיים של הילד על פעלים והתפקידים השונים שיש לפעולות שונות (ילד עם לקות תחבירית שאין לו בעיה בהבנת מבנה ארגומנטים יודע שכשמשתמשים בפועל “נישק” חייב להיות מישהו שמנשק ומישהו שמנשקים אותו). מנתחים משפטים שונים, תחילה משפטים ללא תנועה ומסמנים בהם את התפקידים השונים במשפט בצבעים שונים אך קבועים (מבצע הפעולה תמיד בצבע אדום, המושפע תמיד בצבע סגול וכו’). בהמשך מראים לילד משפטים מקבילים עם ובלי תנועה ומבקשים ממנו לחפש רמזים לתנועה ולסמן בהתאם.

לסיכום

לקות תחבירית היא לקות נפוצה יחסית, ולא מורכבת מדי לטיפול. טיפול בלקות זו יכול לשפר באופן משמעותי את התפקוד הלימודי ואת איכות החיים של הילד.