הזנחת צד (נגלקט) היא תסמונת מרתקת ומוזרה, שמלהיבה סטודנטים לפסיכולוגיה (והאמת, גם את כל מי ששומע עליה או נתקל בה…)
אנשים עם נגלקט עברו פגיעה מוחית כלשהי שהשפיעה להם על המיספרה אחת. בעקבות פגיעה זאת הם נוטים לא להתייחס לצד הנגדי לפגיעה. הפגיעה היא בדרך כלל באונה הימנית, וגורמת להזנחת צד שמאלית.
במה מתבטאת הזנחת הצד?
נגלקט מתבטאת בחוסר ערנות\קשב\מודעות לגירויים בצד השמאלי של שדה הראיה. ישנם מקרים בהם הנגלקט בא לידי ביטוי בעוד תחומי תפיסה, נוסף על התפיסה הויזואלית (ראיה). ישנם אנשים עם נגלקט שכאשר יתבקשו לצייר שעון יציירו רק את חציו הימני וישמיטו את הספרות הגדולות מ6, או שיציירו את כל הספרות בצד הימני של השעון. הקושי בנגלקט לא נובע מבעיה חושית. הראיה של אנשים אלו היא בסדר, זה לא שהם עיוורים, זה עניין של הפניית קשב ומודעות.
אחד מהאנשים המפורסמים ביותר שלקו בתסמונת זו הוא הבמאי האיטלקי פדריקו פליני. פליני לקה בנגלקט בעקבות שבץ. אחרי השבץ לקה בנגלקט שמאלי. על פי מאמר שכתבו עליו רופאיו, אנה קנטליו וסרג’יו דלה סלה, פליני היה מודע לקשיים התפיסתיים והמוטוריים שלו. פליני היה גם מאייר, ומהאיורים והשירבוטים שלו ניתן גם לקבל תחושה על החוויה הלא פשוטה של התמודדות עם לקות זאת. אחת המטלות שבודקים אצל אנשים לאחר אירוע מוחי היא מטלת חציית קו. במטלה זאת הנבדק מתבקש לסמן את אמצע הקו. מטופלים הסובלים מהזנחת צד יתקשו להעריך נכון את מיקום אמצע הקו, וזה יופיע אצלם ימינה ממיקומו האמיתי. מהאיורים של מטלה זו אצל פליני רואים שהוא בבירור לא מוצא את קו האמצע. אך אפשר גם להרגיש את התסכול שלו. באחד השירבוטים הוא מצייר את הרופאה שלו, אנה עומדת גבוה מעליו על גרם מדרגות שמוביל לאמצע הקו. בשרבוטים אחרים הוא מצייר את עצמו כנופל לתהום.
מהי נגלקסיה?
נגלקסיה היא דיסלקסיית נגלקט. בדיסלקסיה זו קיים קושי להפנות קשב לצד (ברוב המקרים, השמאלי) של המילה. הקושי יכול להיות ספציפי למילים, ולא חייב לבוא יחד עם נגלקט כללי. דיסלקסיה זו באה לידי ביטוי באופן שונה בשפות שונות. עברית היא (כידוע) שפה הנכתבת מימין לשמאל. מכאן יוצא שסופן של המילים נמצא בצד שמאל. בנוסף, עברית היא שפה עם מורפולוגיה עשירה ומידע רב מועבר באמצעות המורפולוגיה. למשל: המין (ילד לעומת ילדה), המספר (ילד לעומת ילדים או ילדות) ועוד. הרבה מהמידע המורפולוגי נמצא בצד שמאל של המילה. מכאן, אנשים עם נגלקסיה יכולים לפספס הרבה מידע ולהבין טקסט באופן שגוי בגלל שלא קראו את האותיות השמאליות ביותר.
(למיטיבי לכת: ההפך גם נכון. באנגלית ובשפות אירופיות שנכתבות משמאל לימין, עצם הקריאה דורשת הפניית קשב לשמאל, אז דיסלקסיה זו תבוא פחות לידי ביטוי)
כיצד מטפלים?
טיפול בדיסלקסיה זו דורש להפנות את הקשב של הקורא לצד השמאלי של המילה. הדרך הכי פשוטה ויעילה היא לעקוב עם אצבע אחר הקריאה.
ליר (שם בדוי) היא ילדה בכיתה ד’ שלימדתי. ליר סבלה מדיסלקסית נגלקט (נגלקסיה) התפתחותית. בפגישה הראשונה שלי איתה העברתי לה מבדק קריאה בסיסי, כדי לראות כיצד היא קוראת. כשניתחתי את המבדק, ראיתי שהיא משמיטה את סופן של רבות מהמילים. השמטה כזאת יכולה לנבוע מהרבה בעיות שהמקור שלהן שונה. היא יכולה להיות תוצאה של חוסר קשב, של בעיה בפלט הדיבור (על כך בהמשך…) ועוד. כשניתחתי את דפוס הקריאה שלה, ראיתי שהטעויות היו כמעט אך ורק בצד שמאל של המילים. כמעט ולא היו טעויות אחרות. בשיעורים הבאים עבדתי איתה על קריאה עם מעקב. ליר לא רצתה לעקוב אחרי הטקסט עם האצבע, כי בעיניה קריאה עם האצבע היא “בשביל ילדים קטנים”. כדי שלא תרגיש ילדותית, החלטנו שהיא תשתמש בעט או עיפרון כדי לעקוב אחרי הקריאה.
לסיכום
נגלקט היא תופעה מרתקת, שפותחת לנו צוהר למורכבות של המוח האנושי. נגלקסיה היא דיסלקסיית נגלקט, שבה הקורא מתקשה להפנות קשב לצד השמאלי של המילים בטקסט. היא יכולה להופיע בפני עצמה (ללא נגלקט כללי), והטיפול בה יכול להיות פשוט (כאשר היא קיימת ללא דיסלקסיות\קשיים נוספים).
