בשיטוטיי ברשת נתקלתי בכתבה שפורסמה השבוע, העוסקת ביעילותם של משחקי אימון מוחי \ קוגניטיבי למיניהם. הכתבה מדברת על כך שהיעילות של אימונים אלה מוטלת בספק.
הרעיון בבסיס תעשיית משחקי האימון המוחי הוא שניתן לשפר מיומנויות קשב, זיכרון ומהירות עיבוד על ידי אימון במשחקי מחשב פשוטים, ושמתרחשת העברה, בין האימון במשחקים אלה לבין שלל יכולות בחיי היומיום. לדוגמא: אימון שדורש להגיב במהירות לתמונות המופיעות על המסך, ישפר את היכולת לזהות מכוניות והולכי רגל בכביש.
אימון מוחי בקרב מבוגרים
בשנים האחרונות התפתחה תעשייה אדירה בתחום זה. בשנת 2013 גלגלה תעשייה זו בין 700 מיליון מיליארד דולר, והיא צפויה לגלגל בין 3 ל-6 מיליארד דולר עד שנת 2020. תעשייה זו פונה ברובה לאנשים מבוגרים, ומוכרת את מוצריה כמוצרים שמאטים את השפעות ההידרדרות הקוגניטיבית בגיל השלישי.
קבוצת חוקרים בראשותו של הפסיכולוג דן סימונס, פרסמה מטא אנליזה מקיפה שבדקה את כל המאמרים שמצוטטים על ידי חברות מובילות בתעשיית משחקי האימון המוחי, כבסיס למוצריהם.
מסקירה זו עולה שבמחקרים המצוטטים על ידי חברות אלה ישנם הוכחות מעטות מאוד על העברה ושיפור יכולות מנטליות כלליות.
מחקר זה הוא אבן דרך נוספת לוויכוח שקיים בין פסיכולוגים ומדעני מוח רבים לבין אנשי תעשיית האימון המוחי. לפני כשנתיים פרסם המרכז לאריכות ימים של אוניברסיטת סטנפורד, בשיתוף עם מכון מקס פלאנק להתפתחות האדם בברלין, מאמר דעה עליו חתמו 70 חוקרי מוח ופסיכולוגים קוגניטיביים מובילים מרחבי העולם. החוקרים אינם מבטלים את האפקט החיובי של משחקי המחשב לאימון המוח, אלא מביעים דאגה מהשיווק האגרסיבי שלהם כפתרון האולטימטיבי לירידה הקוגניטיבית ולקידום בריאות המוח. השיפור הנקודתי עליו מדווחים הצרכנים יכול להיות תוצאה של אסטרטגיה חדשה שרכשו, או עליה במוטיבציה, ולא בהכרח שינוי בזיכרון או שיפור ביכולת מסוימת.
מסקנת החוקרים במכתב זה (כפי שתורגם על ידי אלומית ישי בבלוג שלה): “אנחנו מתנגדים לטענה כי משחקי האימון למוח מציעים לצרכנים דרך מבוססת-מדעית לעצירת הירידה הקוגניטיבית. נכון להיום אין עדות אמפירית משכנעת לכך. “תרופת הפלא” שמציעים משחקי המחשב מוליכה שולל ומסיחה את הדעת מהממצאים המדעיים הקיימים לפיהם בריאות קוגניטיבית משקפת אורח חיים בריא ופעיל לאורך זמן. הטענות המוגזמות והמטעות מנצלות את החשש מפני הידרדרות קוגניטיבית בקרב האוכלוסייה המזדקנת. אנו קוראים למחקר מדעי זהיר ואישוש הממצאים בתחום זה. מחקר שנערך על-ידי מדענים עם אינטרס כלכלי במוצר המשווק או ציטוט מדבריו של מדען המפרסם את המוצר, אינם ערובה לבדיקה מדעית מהימנה של המשחק.”
יש לציין שייתכן שיהיו לאימון כזה או אחר תוצאות חיוביות מובהקות, אם בגלל שינוי במוטיבציה או בגלל אפקט פלסבו. ואין זה אומר שצריך להתייאש! חוקרים רבים מציינים שפעילות מנטלית מרובה ופעילות גופנית סדירה תורמות לשמירה על יכולות מנטליות בגיל מבוגר.
ומה לגבי אימון מוחי לADHD?
לא מצאתי מידע נרחב על היעילות של אימון קוגניטיבי מסחרי המוצע כיום לילדים\מבוגרים עם ADHD. ישנם עדויות ראשוניות ליעילות של אימון קשבי ממוחשב לא מסחרי שפותח ונחקר במעבדת הקשב באוניברסיטת תל אביב. החוקרים מצאו שיפור ביכולות לימודיות אחרי אימון של כ-8 שבועות, בהשוואה לקבוצת ביקורת. למידע נוסף אתם מוזמנים להיכנס לאתר של מעבדת הקשב כאן.
חשוב לזכור, אימון ממוחשב הוא רק דרך אחת לטיפול בהפרעות קשב. ישנם גם שיטות נוספות לשיפור התפקוד של ילדים עם ADHD, ביניהם טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), וטיפול משולב. בשנים האחרונות נבחנת ההשפעה של שיפור היכולות הקשביות באמצעות מדיטציית מיינדפולנס (על כך בפוסט אחר…).
ולסיום,
שתהיה לכולם שנה טובה עם הרבה הצלחות לימודיות וקוגניטיביות!
