הרעיון לפוסט הזה התחיל כשחבר שאל אותי על הקשר בין קשיים בתפיסה מרחבית וקריאה. ניסיתי לחשוב מה אני יודע על קשיים בתפיסה מרחבית. הדבר הראשון שעלה לי לראש זה שעד כמה שאני יודע, קשיים בתפיסה מרחבית אינם מוגדרים כלקות למידה. אילו לקויות כן מוגדרות כלקויות למידה ומי הגדיר אותן ככאלה?
אבחון אנשים כלוקים בהפרעות או מחלות נפשיות הוא נושא מורכב למדי. בניגוד למחלות פיסיות, שם אפשר לזהות במידה רבה של וודאות גורמי מחלה או סימפטומים פיסיים, יש בעייתיות רבה בהגדרה ואבחון של התנהגויות נורמליות, ומכך גם קושי בהגדרה של מה יחשב הפרעה. פסיכולוגים ופסיכיאטרים בישראל משתמשים במדריך הידוע DSM כמדד לסיווג מחלות נפשיות. אבל חשוב לזכור שה-DSM נוצר על ידי בני אדם וישנם גורמים תרבותיים ופוליטיים רבים שמשפיעים עליו. שינויים רבים עברו על ה-DSM עם השנים, חלקם הגדול נובע לא מהתקדמות מחקרית, אלא משינויים חברתיים ותרבותיים. כך למשל, המהדורה השביעית של המדריך מ-1974 הייתה הראשונה שלא סיווגה הומוסקסואליות כהפרעה, ו-10 מיליון אמריקאים הבריאו ביום אחד. בנוסף, לא קיים סטנדרט אחיד לאבחון הפרעות נפשיות. הקריטריונים לאבחון מחלות מבוססים על מעין “רשימות מכולת” ובהם המאובחן צריך להחזיק במספר מסוים של סימפטומים מתוך הרשימה (בדרך כלל חלק מהם הכרחיים), על מנת להיות מאובחן כסובל מהמחלה.
בכל כמה שנים יוצאת מהדורה חדשה של ה-DSM. הדבר גורם לכך שאנשים פתאום סובלים ממחלות שבכלל לא היו מוכרות בעבר, אבל גם שהפרעות מסוימות שכן היו קיימות, פתאום לא קיימות יותר. אילו לקויות\הפרעות מופיעות ב-DSM משפיע על מה מוגדר ומה לא מוגדר כלקות. הדבר עשוי להשפיע על איך אנשי טיפול וחינוך מתייחסים לילדים שהם עובדים איתם. בנוסף, זה עשוי להשפיע גם על מה חוקרים יחקרו.
במהדורה האחרונה של ה-DSM שיצאה בשנת 2013 מוגדרות 3 “לקויות למידה ספציפיות” (Specific learning disorders). לקות בקריאה, כתיבה או חשבון (אריתמטיקה). לקויות אלה מוגדרות כלקויות נוירו-התפתחותיות (כלומר, שמקורן בשוני במבנה\תפקוד המוח). ייתכנו סימנים מגיל צעיר, אך לא ניתן לאבחן לקויות אלו לפני הכניסה לבית הספר. לקויות למידה אינן עוברות, וממשיכות ללוות את האדם גם בחייו הבוגרים.
מה לא מופיע ב-DSM?
ישנם אבחנות, המקובלות בקרב אנשי מקצוע שונים ואינן מופיעות ב-DSM ביניהן:
לקות שפה ספציפית (Specific language impairment – SLI) שגם היא קטגוריה כללית שבעצם מכילה כמה לקויות ספציפיות יותר (ביניהן לקות תחבירית)
לקות למידה לא מילולית (non verbal learning disorder NLD/NVLD): זוהי עוד לקות שנויה במחלוקת, שאינה מופיעה ב-DSM. היא כוללת מגוון רחב של קשיים מתחומים שונים ביניהם: קשיים פרגמטיים, קשיים בהבנת רגשות, קשיים באומדן ואריתמטיקה, וקשיים בתחום החזותי-מרחבי. לתחושתי, זה סל גדול מאוד של בעיות, שלאו דווקא קשורות. מאסוציאציה של לקויות, כלומר מלקויות המופיעות יחד לא ניתן להסיק הרבה על המערכת הקוגניטיבית, חוץ מאשר שהאדם הספציפי מתקשה במספר תחומים וכדאי לעזור לו כדי שיתמודד בצורה מיטבית עם הקשיים שלו.
ושוב\ אני מזכיר: הופעה של לקויות\הפרעות ב-DSM משפיעה על השטח ברמה מסוימת. הדבר עשוי להשפיע על איך אנשי טיפול וחינוך מתייחסים לילדים שהם עובדים איתם, וגם על הקשר בין אנשי מקצועות שונים: ייתכן שאנשים שעוסקים באותם אנשים, אך מפרספקטיבות מקצועיות שונות, יגדירו ויסתכלו על הבעיה של המטופל\לקוח שלהם אחרת, וזה פוגע בהתקדמות הרבה יותר שאפשר להשיג במשותף (וכמובן, זה עשוי להשפיע גם על מה חוקרים יחקרו…).
לסיכום
ייתכן שאצל אנשים מסוימים יש קושי בתפיסה חזותית-מרחבית וקושי בקריאה, אבל ממש אין הכרח שיהיה קשר בין השניים. חשוב לאבחן את הקשיים באופן מדויק עד כמה שניתן, ולהיות במעקב אחרי ההתקדמות של הילד בתחומים השונים.
