אסטרטגיה היא תוכנית פעולה מובנית וכוללת. המקור של המילה ביוונית הוא “גנרל”, והמקור שלה הוא צבאי. היום משתמשים במילה לכל תחום שיש בו מימד של תכנון.
אסטרטגיות למידה כוללות מערך נרחב של מיומנויות לימודיות שונות. הן נוגעות לארגון ולמידת חומר חדש, שימור ושינון חומר לימודי, והתמודדות עם פתרון מבחנים וכתיבת עבודות. ביניהן אסטרטגיות של שינון, קריאה יעילה, שמירה על ריכוז וסיכום וארגון מידע משיעור או מטקסט. ישנן אסטרטגיות רבות ומגוונות למצבים לימודיים ותחומי דעת שונים: כשאני עונה על שאלות רב-ברירה על קטע קריאה במבחן פסיכומטרי אני אפעיל אסטרטגיה מסוימת, וכשאני לומד חומר למבחן בהיסטוריה או כותב עבודת חקר גדולה אשתמש באסטרטגיות אחרות. רוב התלמידים מסגלים לעצמם אסטרטגיות בכוחות עצמם. אסטרטגיות אלה הן חבויות ואוטומטיות ורק לאחר מחשבה מאומצת התלמיד בכלל מצליח לתאר אותן. הוא פשוט יודע איך לפעול.
אך ישנם תלמידים שלא מצליחים לסגל לעצמם אסטרטגיות כאלה ללא עזרה. תלמידים אלה זקוקים להנחיה כדי לסגל לעצמם אסטרטגיות. לקשיים שונים נדרשות אסטרטגיות שונות. רוב האסטרטגיות דורשות הדרכה צמודה ליישומן. היה הרבה יותר נוח ופשוט להביא לתלמיד רשימה של אסטרטגיות שילמד ויישם, אבל כנראה שאם הוא היה יכול ליישמן לבד, הוא כבר היה עושה זאת.
הוראה של אסטרטגיות למידה היא חשובה מאוד. בהוראת אסטרטגיות אנחנו בעצם נותנים ללומד ארגז כלים שיכול לשרת אותו למגוון תחומי לימודים וחיים. ריכזתי בפוסט הזה מגוון אסטרטגיות שהשתמשתי בהן עם מגוון תלמידים.
אסטרטגיות תכנון זמן
קושי בתכנון זמן יכול לנבוע מגורמים שונים, בינהם: הפרעת קשב, לקויות למידה, קושי בפונקציות ניהוליות או שילוב בין גורמים אלה. לקשיים ממקורות שונים תתאים דרך התמודדות שונה, ולכן שיטות שונות יעבדו עם ילדים שונים.
באופן כללי, ניתן להגיד שהדבר החשוב ביותר בשליטה בזמן הוא תכנון. אם אני יודע מה אני רוצה\צריך לעשות, ויודע מה מתוך דברים אלה חשוב לי יותר, יהיה לי יותר קל לתכנן. זה כמובן בתנאי שאני יודע להפריד בין עיקר לטפל ולדחות סיפוקים. אחרי שיודעים מה חשוב, השלב הבא יהיה להכין טבלה או רשימה של דברים ולארגן אותם בהתאם לזמן שמעריכים שיקח לבצע כל מטלה. אפשר לעקוב אחרי ההתקדמות בעזרת שלל אפליקציות יומן.
אסטרטגיות למידה במקצועות רבי-מלל
קושי במקצועות רבי מלל יכול לנבוע גם הוא מהרבה גורמים שונים: קושי בקריאה, קושי בכתיבה, קושי בהבנת שפה ועוד.
ישנם דגשים מעט שונים למקצועות השונים, אך ישנן גם אסטרטגיות כלליות להתמודדות עם מקצועות אלה.
כשניגשים לטקסט הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לקרוא את הכותרת ולהסתכל על המבנה. זה אולי נשמע טריוויאלי, אך זה כלל לא ברור לילדים בכלל ולילדים לקויי למידה בפרט. כשמתבוננים על הכותרת, פסקאות וכו’, אפשר לשער על מה הטקסט הולך לדבר. אפשר גם למרקר את הכותרת ואת השורה הראשונה בכל פסקה. המירקור עוזר להבליט את התוכן המרכזי וגם מכריח את הקורא לסרוק בשיטתיות את הטקסט.
אם יש שאלות על הטקסט, חשוב לקרוא אותן ולסמן בהן מילות מפתח, כך באים לקריאה מוכנים יותר.
פעמים רבות ילדים קוראים את הטקסט ברצף ומתעלמים מפסיקים ונקודות. אפשר לבקש מהילד למרקר את הפסיקים והנקודות בצבעים שונים. הצבע ופעולת ההדגשה מושכים את תשומת הלב של הילד כלפי הניקוד, וכך הוא מתייחס להם, דבר שעשוי לשפר את הבנתו.
אסטרטגיות לשיפור הזיכרון ארוך הטווח
ישנם ילדים שיש להם קושי לשלוף מידע מהזיכרון. בהתאם ליכולת ולרמה של הילד, אפשר לעזור לו בעזרת כרטיסיות תומכות, או בעזרת טכניקות שינון שונות. ככלל, כאשר מידע נלמד בהקשר משמעותי, אנו זוכרים אותו יותר טוב.
הבנה לעומק יכולה לתרום ללמידה של חומר. דרך נוספת היא על ידי בניית סיפור במרחב הבית\דרך מוכרת ושזירת העובדות או השמות שצריך לשנן לאורך ה”מסלול”. לחבר מנגינה למה שנדרשים לזכור היא גם דרך קלה ומהנה לשינון.
לסיכום
ישנן אסטרטגיות שונות ללמידה. גם בתחום האסטרטגיות, כמו בהוראה מותאמת, חשוב להתאים את האסטרטגיה לקושי הספציפי של הלומד. התאמה נכונה של אסטרטגיות יכולה לסייע רבות ולהביא את הלומד לעצמאות.
