לאחרונה קיבלתי פניות ממספר הורים שילדיהם מתקשים ברכישת הקריאה. אז החלטתי לכתוב פוסט מסודר על תהליך רכישת הקריאה והקשיים שיכולים להתעורר בדרך.
מהו תהליך רכישת הקריאה?
תהליך רכישת הקריאה הוא תהליך ארוך ומורכב, חלקו מוקנה באופן מפורש לילד, וחלקו מתרחש באופן ספונטני. בתהליך זה קיימת שונות רבה בין ילדים שונים, וישנם גורמים רבים המשפיעים עליו. הקריאה למעשה מבוססת על מגוון מיומנויות קוגניטיביות ולשוניות שצריכות להבשיל לפני רכישת הקריאה.
שלב טרום-אלפבתי: בשלב זה ילדים מזהים מילים כתבניות שלמות. הם מתייחסים למילים כמו לתמונות. בדרך כלל מזהים מילים בהם נתקלים הרבה כמו השם שלהם, לוגואים על אריזות (במבה וכו’), כותרות של ספרים ועוד.
שלב אלפביתי חלקי: בשלב זה ילדים כבר יודעים לזהות חלק מהאותיות, ומשייכים אותיות לצלילים באופן חלקי. הם יצליחו לנחש מה המילה הכתובה לפי כמה אותיות שהם יודעים מה הצליל שלהם, וינחשו מה המילה. בגלל שהמידע שהם מתבססים עליו הוא חלקי, הם יטעו במילת המטרה לעיתים קרובות. ייתכן למשל, שכאשר יקראו את מילה בלון הם יגידו שכתוב בן או חלון.
שלב אלפביתי מלא: בשלב זה הילד מכיר את כל האותיות והצלילים שהן מייצגות. הילד יודע להמיר אותיות לצלילים, ועל ידי כך להרכיב מילים (בדומה לאיך שמבוגר קורא מילים שהוא לא מכיר). קריאה זו נקראת גם קריאה מצרפת, כי במהלכה הקורא לעיתים מצרף את הצלילים של כל אות בודדת למילה שלמה.
שלב ה”קורא המיומן”: בשלב זה בנוסף לקריאה הממירה/מצרפת, הילד כבר מכיר את צורתן של מילים או של חלקי מילים/תבניות נפוצות. הילד כבר ידע לקרוא על ידי זיהוי מילים שנפוצות בטקסטים שכבר קרא פעמים רבות (בית, ילד, ועוד רבות…) לקסיקון זה הולך ומתרחב עם הזמן. שליטה זו מאפשרת לקורא לקרוא מהר וברצף ולעבור מפענוח מילים, לקריאה והבנה של משפטים, פסקאות וטקסטים ארוכים יותר.
איחור בקריאה והגורמים לו
לאיחור בקריאה יכולים להיות גורמים רבים ושונים. הקריאה דורשת יכולות וכישורים מגוונים והם:
מודעות פונמית (או מודעות פונולוגית): הכוונה למודעות לצלילים (עיצורים ותנועות) שמהן מורכבות מילים, וליכולת לזהות אותם ולפרק מילים לצלילים המרכיבים אותם ולצרף צלילים למילים.
הבנת העיקרון האלפביתי: הבנה שיש קשר בין אותיות (גרפמות) לצלילים (פונמות).
אוצר מילים: אוצר מילים דל עלול להקשות על הילד, כיוון שגם אם יצליח לפענח את המילה, לא ידע מה משמעותה. זו אחת הסיבות שבגללן חשוב להקריא סיפורים לילדים.
יכולות תחביריות ודקדוקיות: הבנת חלקי הדיבר השונים, הבנה והכרה של כינויי גוף, הבנת משפטים הנגזרים מתנועה תחבירית.
ידע עולם וידע פרגמטי: ידע כללי, שהוא מעבר לשפה, הדרוש להבנה ברמה גבוהה יותר. ידע זה מתפתח גם הוא מתוך הקראת סיפורים (בין היתר).
קושי ברכישה יכול לנבוע מקושי ספציפי באחד הגורמים הללו, או קושי במספר גורמים.
כיצד ניתן לטפל?
ובכן, יכולות שפה וקריאה (כמו יכולות מתמטיות), מבוססת על מגוון תחומים וכושרים. הטיפול או ההוראה צריכים להיות מותאמים לקשיים ולצרכים של הילד. לכן, קודם כל חשוב לבדוק מה הילד יודע ומה לא, מה חזק אצלו ומה פחות. ברגע שמנתחים בצורה יסודית את הפרופיל של הילד, ההוראה נעשית פשוטה: ילד שמתקשה בעיקר במודעות פונמית, נעבוד איתו בעיקר על חריזה, פירוק מילים הוספת עיצור, השמטת עיצור וכו’; ילד שהקושי שלו הוא בהמרת אותיות לצלילים נעבוד איתו על לזכור את האותיות, את שמותיהן וצליליהן וכו’.
השורה התחתונה
רכישת הקריאה היא תהליך מורכב, המתבסס על מגוון יכולות. כדי ללמד ילד המתקשה בקריאה, יש צורך להבין מה תחום/תחומי הקושי הספציפיים של הילד. בשלב הבא, אפשר להתאים לילד תוכנית אישית בהתאם לתחומים בהם הוא זקוק לחיזוק.
חנוכה שמח!
