“קשיי שליפה ושיום” היא אבחנה שילדים רבים מקבלים אצל קלינאית תקשורת. אך מהם אותן קשיים? הפוסט הזה בא להסביר מהם קשיי שיום ושליפה, ואיך אפשר לעזור לילד שיש לו קשיים כאלה.
שליפה ושיום
שליפה היא היכולת לשלוף מילה מהזיכרון כאשר אנחנו רוצים להשתמש בה. שיום היא היכולת לציין שם של משהו. “שם” במובן הכללי ביותר הוא בעצם כמעט כל מילה בשפה: שם של רגש, פעולה, חפץ תכונה וכו’. אז הכוונה בשיום ושליפה זה בעצם היכולת להשתמש במילים כשאנחנו זקוקים להם.
לכולם קורה מדי פעם, במיוחד אם אנחנו עייפים, שבורחת לנו מילה. המילה נמצאת לנו ממש על קצה הלשון, ויש לנו תחושה ברורה שאנחנו יודעים אותה. בראון ומקניל, שהיו הראשונים לחקור מצבים אלה תיארו אותם כ”הימצאות על סיפּו של עיטוש”.
ההבדל בין מצב בו “בורחת” לנו מילה לבין קושי בשליפה הוא בתדירות. ילדים ואנשים עם קשיי שליפה נתקלים במצב “על הקצה הלשון” פעמים רבות במהלך היום. קשיים אלו אינם זהים אצל כל הילדים, ולילדים שונים יש סוגי טעויות שונים. ישנם ילדים שרוב טעויותים הן סמנטיות – למשל יגידו “כלב” במקום “חתול”, “תרנגולת” במקום “ביצה” וכו’. אלה טעויות שמאפיינות קושי שליפה סמנטי. לעיתים הקושי הוא קושי שליפה פונולוגי, ואז הילד ישלוף מילה שדומה למילת המטרה בצליליה – למשל “מילון” במקום “וילון”, או שיאמר מילה שאינה קיימת הדומה בצליליה למטרה – למשל יאמר “פמס” במקום “פנס”.
ילדים עם קשיי שיום ישתמשו הרבה ב”מילות פקק” – “נו”, “אממ”, “זה”, “כזה” ועוד. מילים אלו הן חסרות או כמעט חסרות תוכן, והן נותנות לדובר עוד זמן לחשוב, או שמחליפות את מילת המטרה כשהילד מתייאש מהניסיון לשלוף אותה. חלק מהילדים ישתמשו יותר בג’סטות – מחוות גופניות שמשלימות את הדיבור.
כיצד לעזור לילדים עם קשיי שליפה?
הטיפול המתאים תלוי בסוג הטעויות של הילד.
אם רוב הטעויות של הילד הן סמנטיות – כלומר הילד מחליף מילים במילים בעלות משמעות דומה, נרצה לעבוד איתו על קטגוריות מילים. בתוך הקטגוריות השונות נלמד את הילד פריטים שונים המשתייכים לאותה קטגוריה ואת התכונות והמאפיינים השונים שלהם. למשלת כאשר נעבור על קטגוריות החיות, נדבר על התכונות השונות שמבדילות בין החיות: הגודל, הצבע, צורת הראש, אם יש או אין להן רגליים ועוד תכונות רבות. הרחבת הידע הקטגוריאלי יעזור לילד לשלוף את המילה הדרושה כשיצטרך אותה. שיחה עם הילד על מילים ועל משמעותן תעזור להרחיב את הידע הסמנטי שלו.
אם רוב הטעויות של הילד הן טעויות פונמיות (של החלפת צלילים במילה), נעבוד עם הילד על מודעות פונמית, כלומר מודעות לצלילים שמרכיבים את המילה. נפרק איתו מילים לצלילים המרכיבים אותן, נשחק משחקי חריזה, ונקריא לילד סיפורים בחרוזים.
