אסטרטגיות היבחנות ולמידה למבחנים חלק א: אסטרטגיות תכנון זמן

מבחנים למיניהם מהווים חלק גדול מאוד מהלימודים בבית הספר הישראלי נכון להיום. באופן אישי, אני מאמין שרוב המבחנים בוחנים בעיקר את היכולת להצליח במבחנים ושעדיף להשתמש כמה שאפשר בהערכה חלופית.

אך כל עוד מבחנים עדיין מהווים חלק מרכזי מאופן ההערכה של תלמידים, חשוב ללמד ילדים אסטרטגיות היבחנות יעילות. לעיתים קרובות תלמידים עם לקויות למידה ו\או הפרעת קשב וריכוז מתקשים לסגל לעצמם אסטרטגיות כאלה.

כתבתי בעבר על אסטרטגיות למידה, אך הפעם אני רוצה להתמקד באסטרטגיות ספציפיות להיבחנות.

אסטרטגיות היבחנות
אסטרטגיות יעילות יובילו להצלחה במבחנים

מהם אסטרטגיות היבחנות?

אסטרטגיות היבחנות הן אסטרטגיות שמסייעות לנבחן להצליח במבחנים. אסטרטגיות אלה מתחלקות לאסטרטגיות כלליות של תכנון זמן, ואסטרטגיות ספציפיות לנושא הנלמד ולסוג השאלות.

אסטרטגיות תכנון זמן

אחד הגורמים המקשים על תלמידים עם הפרעות קשב ולקויות למידה לענות על מבחן הוא חוסר יכולת לתכנן את הזמן באופן יעיל. רובם המוחלט של המבחנים בבית הספר תחום במסגרת זמן קצובה. כדי לענות על המבחן יש צורך לתכנן את זמן המבחן, כך שיישאר זמן מספק לענות על כל השאלות. כדי לעשות זאת אנו זקוקים ליכולת בקרת קשב: לתעדף שאלות מסוימות, לשים לב לזמן ולהפריד בין עיקר וטפל. מיומנויות אלו לא באות באופן טבעי לרבים מהתלמידים עם הפרעות קשב ולקויות למידה. לכן חשוב לאמן אותם במיומנויות אלה.

שיפור יכולת הערכת הזמן

ייתכן שהתלמיד לא מצליח כיוון שאינו מעריך נכונה כמה זמן לוקח לו לענות על שאלות שונות. אם זה המצב, ניתן לענות על שאלות הדומות לשאלות המבחן בסגנון ובאורך. לפני המענה נבקש מהתלמיד לקרוא את השאלות ולהעריך כמה זמן יקח לו לענות על כל שאלה. לאחר מכן מודדים את הזמן שלוקח לענות על השאלות השונות ובודקים: האם ענה נכון והאם ענה במסגרת הזמן שהעריך שיקח לו. כך ניתן לשפר את יכולת הערכת הזמן.

תיעדוף והפרדה בין עיקר וטפל

המטרה של הנבחן היא להוציא ציון כמה שיותר גבוה. הדרך לעשות זאת היא על ידי מענה נכון על כמה שיותר שאלות, ואם יש שאלות שלהן משקל יותר גדול, עדיף לענות עליהן קודם. הדרך היעילה ביותר להשיג מטרה זאת היא לקרוא את כל המבחן בטרם ניגשים לענות עליו. יכול להיות שסעיף זה נשמע טריוויאלי, אך הוא קריטי להצלחה. תלמידים רבים יראו שיפור גדול במבחנים על ידי יישום הוראה פשוטה זו. השלב הבא אחרי קריאת המבחן הוא סימון של השאלות שהתלמיד מרגיש בטוח בתשובתן והשאלות שמשקלן בציון המבחן גדול יותר מבלי לענות עליהן! זהו שלב קשה לתלמידים אימפולסיבים, שרגילים להגיב במהירות ללא מחשבה או בקרה.

אם התלמיד מתקשה בתכנון זמן, חשוב ללמד אותו לתכנן את הזמן בכתב, ובהתאם לאורך הבחינה: כמה זמן אורכת הבחינה? כמה שאלות יש? כמה זמן ייקח לי לקרוא את השאלות ולסמן מילות מפתח? כמה זמן ייקח לי לענות על כל שאלה? כמה זמן ייקח לי לעבור על התשובות שלי בסוף הבחינה? חשוב להרגיל את התלמיד לעבוד עם שעון ולהסתכל בו לעיתים קרובות ולעקוב אחרי הזמן במהלך הבחינה.

לסיכום

תלמידים רבים מתקשים במבחנים וסובלים מתת-הישגים וחרדת בחינות בגלל חוסר הצלחה במבחנים בעבר ושימוש לא יעיל באסטרטגיות היבחנות. ניתן לשפר אסטרטגיות אלה על ידי תרגול של מיומנויות תכנון והערכת זמן. בפוסט הבא אדבר על אסטרטגיות ספציפיות למענה על שאלות מסוגים שונים.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.