אז, לא כתבתי כאן כבר המון המון זמן. עברו עליי המון דברים מאז הפעם האחרונה שכתבתי. נולדה לי ילדה מקסימה, עבדתי ב-3 בתי ספר שונים והגשתי את התיזה שלי! החלטתי לכבוד זאת ולכבודי, לכתוב קצת על המחקר שלי.
בתיזה עסקתי ב”לקויות למידה בעקבות אפילפסיה רולנדית”. מה זה אומר? הנה הסבר:
מהי אפילפסיה רולנדית?
קודם כל, אפילפסיה היא לא תסמונת אחת. ישנם סוגים שונים של תסמונות אפילפטיות. לא כל פרכוס הוא אפילפסיה, וישנם סוגים שונים של פרכוסים.
אפילפסיה רולנדית, שנקראת גם “אפילפסיה רולנדית שפירה”, היא התסמונת האפילפטית השכיחה ביותר בגיל הילדות. היא לרוב מתחילה בגיל 3-13 ולרוב מפסיקה בגיל ההתבגרות מכאן היא קיבלה את השם “שפירה”. המוקד של האפילפסיה הוא באונה הרקתית-מרכזית (צנטרו-טמפורלית), סביב החריץ המרכזי. אזור זה ותת אזורים סביבו נמצא במחקרים שונים כקשור בתפקודי שפה וזיכרון.
מה נמצא במחקר?
במחקר בדקנו את היכולת של ילדים ומתבגרים עם אפילפסיה רולנדית בתחומי הקריאה, התחביר, הזיכרון והשיום.
מצאנו שלילדים רבים עם אפילפסיה רולנדית ישנם קשיים מגוונים בתחומים אלה. לא מצאנו קושי אחד בולט, היו קשיים שונים לילדים שונים. אבל לרבים מהם היו קשיים בלפחות שניים מהתחומים שנבדקו. הקשיים\לקויות האלה נמצאו גם בקרב נבדקים שהיו כבר תלמידי תיכון, שהיו כבר כמה שנים ללא התקפים אפליפטיים. הקשיים נמצאו גם בקרב ילדים שלא דיווחו על קושי מיוחד בלימודים.
מהממצאים עולה החשיבות של בדיקת תחומי השפה והלמידה בקרב אוכלוסיה זו. לא מומלץ להניח שבגלל שהאפילפסיה שפירה, לא יהיו לה השפעות על תחומים קוגניטיביים שונים, בזמן האפילפסיה וגם לאחר ההחלמה ממנה.
כאשר ילד במעקב נוירולוגי מתחיל לחוות קשיים או הידרדרות בלימודים או קשיים שפתיים, מומלץ להתייעץ ולבדוק זאת.
למי שרוצה לקרוא יותר, בניתי אתרון (באנגלית) עם פוסטר של המחקר וקצת פירוט על המבדקים השונים והתוצאות שלהם.
